לא על החסה לבדה

סלט פשוט וטרי של עדשים שחורות מונבטות פריכות עם ירק טרי, וכמה מילים על הנבטה.

תוך לקיחת סיכון שאהפוך לקלישאה טבעונית, אני מביאה לכם בכל זאת מתכון עם הדבר הזה שנקרא "נבטוטים". כן, זה הדברים הקטנים והמוזרים האלה עם הזנבות החמודים. קלישאה או לא, זה טעים ופריך ופצצה של בריאות. אז בלי להסתבך יותר מדי, אני מתחילה בסלט פשוט וטרי.

העדשים השחורות הן החביבות עלי להנבטה. הן יותר קטנות, שחורות וקשות מהירוקות שבדר"כ מוצאים בסופר. אני קונה אותן בדר"כ במשקל בחנויות תבלינים או אזורים שיש בהם קטניות במשקל בסופר. הן נובטות מהר, פריכות והטעם שלהן עדין ומשתלב מצוין בסלטים טריים.

מצרכים

• עדשים מונבטות - כמה שרוצים
• חופן נדיב של פטרוזיליה טריה קצוצה דק
• חופן נדיב של כוסברה טריה קצוצה דק
• בצל ירוק קצוץ דק
• מיץ לימון טרי
• שמן זית
• מלח

הכמויות לא מחייבות, זה מסוג הסלטים שכל אחד שם כמה שטעים לו.

אפשר להוסיף לסלט הזה גם קוביות עגבניות טריות ו/או עלים ירוקים כמו רוקט.

כמה מילים על הנבטה

לקטניות שונות יש זמני הנבטה שונים, אבל העקרון זהה. אני מסתפקת בהנבטה של קטניות שקל להנביט כמו עדשים או שעועית מאש. לקטניות קשות יותר כמו שעועית או חומוס צריך יותר סבלנות.

אז למה בכלל צריך את זה?

קודם כל כי זה טעים. קטניות כמו עדשים ומאש לא צריך לבשל אחרי הנבטה, והן פריכות ומוסיפות לסלטים.

שנית, זה מאוד בריא. עם כמה שהקטניות בריאות גם ככה, אחרי הנבטה הן אפילו עוד יותר בריאות כי תהליך ההנבטה גורם לייצור של ויטמינים והמינרלים שבו הופכים זמינים יותר. בנוסף, קטניות מונבטות מתעכלות יותר בקלות ועם פחות (אם בכלל) תופעות לוואי מביכות למניהן.

אז איך עושים את זה?

מתחילים בהשריה. את העדשים אני משרה לכמה שעות/לילה. קטניות קשות כמו שעועית או חומוס מומלץ להשרות יממה שלמה (תוך החלפת המים פעם או פעמיים באמצע). בתום ההשריה אני מסננת ושוטפת אותן, ומניחה על מצע מרופד כלשהו כמו בד גזה או מגבות נייר לחות. אני משתמשת בסלסלות פלסטיק כאילו שמגיעות עם פטריות ארוזות למשל. על הסלסלה אני מניחה את המצע ועליו שכבה לא עבה מדי של העדשים.

את הסלסלה אני מניחה מעל קערה או צלחת כדי שהמים לא ינזלו, ומניחה את כל העסק הזה בארון או במקום חשוך כלשהו.

עכשיו כל מה שצריך לעשות זה לשטוף את העדשים במים פעם בכמה שעות / 3 פעמים ביום עד שמופיעים לנו הזנבונים הקטנים הלבנים החמודים האלה. המים גם מונעים מהקטניות להתקלקל ולהתעפש, וגם כדי לספק להן לחות על מנת שינבטו. חשוב שהן ישארו תמיד לחות, בלי לחות הן לא ינבטו. מי שמשתמש בבד עם חורים כמו גזה או חיתול בד יכול לשים הכל מתחת לברז. מי שמשתמש במצע אחר, מומלץ רק להרטיב קצת מלמעלה כדי לשמור על הלחות, ואת המצע של המגבות נייר מומלץ להחליף פעם ביום או יום וחצי (שלא יתעפש).

ברגע שהם נבטו מספיק בשבילי אני שוטפת אותן פעם אחרונה ומעבירה לקופסה סגורה למקרר. הן נשמרות שם לפחות כמה ימים עד שבוע, וכבר היו מקרים שאפילו יותר.

את הנבטוטים אפשר לאכול ככה כמו שהם, או שאפשר לבשל אותם כרגיל.