קרפלעך
זה נכון שאפשר לקנות אותם מוכנים קפואים ורק להפשיר, אבל כמו כל המאכלים של פעם - אין תחליף לקרפלעך המסורתיים, כמו אלו שסבתא היתה מכינה עם הפירה והבצל המטוגן. ועל הדרך גם כמה רעיונות לשדרוג!
מצרכים
לבצק
- 2 כוסות קמח
- 1 כוס מים
- כפית מלח
- 1 כף שמן רגיל
- עוד קצת קמח למשטח העבודה
למלית
- 2-3 תפו"א בינוניים עם הקליפה הלבנה
- 2 בצלים גדולים
- מלח פלפל ומעט כורכום/אבקת קארי
לטיגון סופי והגשה של הקרפלעך
- 2 בצלים
- חופן טימין טרי
- עירית קצוצה
- מלח פלפל
- טיפה אגוז מוסקט
- טיפה כורכום
- אופציונלי: אפונה עדינה וכרובי ניצנים
הכנה
- מקלפים את תפוחי האדמה, חותכים לקוביות ושמים בסיר לבישול עם כפית מלח.
- קוצצים את הבצל לרצועות. מטגנים אותו על אש נמוכה-בינונית עם כמות נדיבה של שמן (זה יחליף את החמאה/חלב בפירה שלנו) עד שהוא מתקרמל ומשחים ממש - אבל לא נשרף. כשהוא ממש שחום ומתקתק מתבלים אותו בהרבה מלח (זה התיבול של כל הפירה - לא להתקמצן, הוא צריך להיות מלא בטעם כי הבצק תפל), פלפל, ואני אוהבת להוסיף קצת אבקת קארי או כורכום בשביל צבע צהבהב.
- את תפוחי האדמה הרכים מסננים מהמים ומחזירים לסיר וממשיכים לבשל אותם לעוד דקה או שתיים בלי המים כדי שיתייבשו לגמרי. כשהם יבשים מכבים את האש, מועכים לפירה, ושופכים פנימה את הבצל המתובל. מערבבים ומניחים בצד שיתקרר.
- ניגשים לבצק: את הקמח אני תמיד אוהבת לנפות (אני משתמש במסננת קטנה, זה מספיק טוב בשבילי). שמים בקערה את הקמח, מים, שמן ומלח. הבסיס הוא כוס מים על כל 2 כוסות קמח. מתחילים מזה, לשים את התערובת לבצק ובודקים אם צריך להוסיף משהו. יודעים שהבצק טוב כשהוא נפרד מהידיים בקלות אבל עדיין רך ונוח לעבודה. אם הוא עדיין נדבק לכל דבר אפשרי - להוסיף קצת קמח וללוש שוב. אם הוא נשאר פירורי ולא נדבק מספיק - מוסיפים קצת מים.
- מניחים את הבצק לנוח לכמה דקות (לא יותר מ-5 דקות אחרת הוא שוב יהפוך רך ודביק) ומעמידים סיר עם מים ומלח לבישול הקרפלעך.
- מחלקים את הבצק ל-2 או 3 חתיכות, תלוי בגודל המשטח שיש לנו לרדד. מפזרים קמח על המשטח, על הידיים, על המערוך, הארונות, הדלתות, החתול...
- מרדדים את הבצק לעובי של כחצי ס"מ בערך. הבצק צריך להיות דק, אבל לא שקוף כמו רביולי. אם הוא יהיה דק מדי הוא ייקרע בבישול וטיגון. אם הוא עבה מדי הוא ירגיש כמו יציקת בצק בפה. אחרי הנגלה הראשונה תדעו בדיוק את העובי הנכון. אם הבצק קשה מדי לעבודה, נותנים לו לנוח לכמה דקות והוא יחזור להיות רך וגמיש. אם הוא דביק מדי, מוסיפים קמח.
- יוצרים עיגולים עם כוס הפוכה.
- מוודאים שהפירה כבר התקרר (אחרת זה יהיה דביק ומתסכל). יוצקים כפית מהפירה במרכז העיגול וסוגרים אותו לחצי. מהדקים את הקצוות היטב עם קצות האצבעות או מזלג.
- כשמסיימים אוספים את שאריות הבצק ומניחים בצד. עוברים לנגלה הבאה. את הבצק ששמרנו אפשר לחבר לבצק נוסף רק אחרי שהוא נח כמה דקות וחזר להיות רך וגמיש.
- את הקרפלעך מבשלים במים הרותחים עד שהם צפים + מס' דקות, עד שהם מתרככים. כדאי לטעום לוודא שמוכן.
- את הקרפלעך המוכנים מוציאים למסננת ונותנים להם להתייבש קצת.
טיגון סופי והגשה:
כמובן שאפשר לאכול אותם כמו שהם, אבל סבתא שלי בחיים לא היתה מעיזה להגיש קרפלך עירומים ככה...
אז לא מתעצלים, וקוצצים בצל לרצועות, מטגנים עד שהבצל רך ושחום, מוסיפים מלח פלפל, טיפה אגוז מוסקט, טיפה כורכום, חופן עלי טימין וחופן עירית קצוצה. לתוך זה מוסיפים את הקרפלעך המבושלים ומטגנים לצריבה קלה משני הצדדים. בעדינות! הקרפלעך עלולים להיקרע או להידבק אם נדחוס יותר מדי בבת אחת למחבת או נערבב אותם באלימות. עדיף לטגן אפילו בכמה נגלות ואת הבצל לשפוך מעל הכל.
למחבת אפשר גם לזרוק כמה כרובי ניצנים וקצת אפונה, ובכלל לשדרג את זה לארוחה שלמה.
סבתא ז"ל אולי לא תאשר את השגעון הזה, אבל יש לי כמה רעיונות נוספים למילוי של הקרפלעך. זה כבר יוצר מעין הכלאה בין קרפלעך לרביולי, אבל היי, אם זה טעים - לא ממש אכפת לי איך תקראו לזה.
פירה מירקות נוספים: בטטה / דלעת
פטריות ובצל
"טחון מהצומח" של טבעול עם תיבול עשיר ובצל + גזר מגורר
תרד/מנגולד
טופו טחון עם עשבי תיבול ובצל מטוגן
בתיאבון!