לא על החסה לבדה

תבשיל לוביה ברוטב עגבניות עשיר עם קציצות סולת וכוסברה.

קובה, מכירים?

אז לא. כי קובה זה מסובך ולמשקיעים, ואני נמנית עם הממהרים בימים אלה. אבל מי שאוהב את מעטפת הבצק של הקובה (הסוג שעושים מסולת בלבד, לא בורגול) יתענג על הקציצות האלו.

מצרכים

לרוטב

• 3 כוסות רוטב עגבניות בסיסי *
• 2 כוסות ציר ירקות (אפשר להחליף במים, אבל לא כדאי)
• 1 כוס לוביה יבשה
• אופציונלי: פטרוזיליה (להוסיף בסוף הבישול)

* מתכון לרוטב בסיסי אפשר למצוא בסוף המתכון הזה

לקציצות הסולת

• 1.5 כוסות סולת
• 1 כוס מים
• 1 כף קמח תפו"א (לא קריטי, אבל מוסיף למרקם)
• חופן כוסברה/פטרוזיליה קצוצה
• תערובת תיבול שאוהבים (אני השתמשתי בתערובת לקציצות)
• 1 כף שמן
• מלח לפי הטעם (ממליצה לשים בנדיבות)

הכנה

את הלוביה יש להשרות מראש, עדיף יממה. אחרי ההשריה מבשלים אותה לריכוך כמעט מושלם ואז מוסיפים לרוטב.

אפשר גם להחליף אותה בשעועית מסוג אחר.

את הרוטב שמים בסיר עם מכסה ביחד עם ציר הירקות ואפילו עוד קצת מים, עד שנהיה לנו מעין מרק אדמדם עם חתיכות צפות שנראה די מעאפן. אל חשש, זה מצוין! למעאפן הזה תוסיפו עוד קצת מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, מעט סוכר. מוסיפים את הלוביה, מביאים לרתיחה ומשאירים על אש בינונית-נמוכה עם מכסה.

את התענוג הזה מבשלים כחצי שעה עם ערבוב כל 5-10 דקות. הרוטב יתחיל להצטמצם ולהסמיך. אם הצטמצם יותר מדי תוסיפו מים. אנחנו עדיין צריכים את הרוטב דליל בשלב זה.

בקערה מערבבים את מרכיבי הקציצות ונותנים להם לנוח 10 דקות בצד. אחרי 10 דקות תתקבל עיסה דביקה ודי נוזלית שנראית כמו משהו שעוד לא סגור על עצמו. זה אחלה, ככה בדיוק אני רוצה את זה. אם נייצב את העיסה יותר מדי, יצאו לנו קציצות קשות. אם יהיה נוזלי מדי, לעומת זאת, זה עלול להפוך למרק סולת. המרקם צריך להיות כזה שאפשר לקחת שליכטה קטנה בידיים רטובות ולצקת אותה לרוטב בגוש אחד (כלומר, לא לטפטף, אלא להניח בחתיכה אחת רכה). כדאי לנסות אחד ולראות שהוא מתמצק תוך דקה, ואז אפשר להמשיך. בשלב זה חשוב שיהיו לנו מספיק נוזלים בסיר, אחרת הקציצות לא ישקעו ויתמצקו. אל תנסו לעצב אותה לכדי כדור כי זה בלתי אפשרי.

אם הבלילה נוזלית מדי תמיד אפשר להוסיף סולת, ואם היא מרגישה מוצקה מדי אפשר להוסיף מים.

את הקציצות מוסיפים בנגלות, כי אסור לערבב עד שהן לא מתמצקות. אז יוצקים 10-12 קציצות ששוקעות פנימה ומכסים ל-2 דקות, ואז מזיזים קצת את תוכן הסיר בעדינות רבה עם כף עץ. יוצקים עוד נגלה, וכן הלאה. הקציצות צריכות לצאת בגודל ביס, כחצי מגודל של פלאפל, וצריך לקחת בחשבון שהן מתנפחות קצת בבישול, אז שליכטות אידיאליות יהיו בגודל של משהו כמו מסטיק בזוקה (משומש, ברור).

ממשיכים ככה עד שנגמר המקום בסיר. מכסים שוב ונותנים לזה עוד כחצי שעת בישול. חשוב לערבב מדי פעם שלא ישרף בתחתית.

את הרוטב כמובן טועמים תוך כדי ומשפרים אם צריך (אם הוא תפל, מוסיפים תבלינים ואפשר גם להוסיף רסק עגבניות).

בסוף הבישול אנחנו אמורים להשאר עם תבשיל עשיר וסמיך שמכיל הרבה רוטב אבל לא שוחה בו, כמו בתמונות. אפשר לבשל ללא המכסה כדי להפטר מעודפי נוזלים.

מומלץ להגיש עם לחם טרי או על מצע של אורז / פסטה / מה שאוהבים.

בתאבון!

ובקצרה, לממהרים ולממהרות

משרים את הלוביה כיממה, מבשלים עד לריכוך כמעט מלא ומוסיפים לסיר עם הרוטב. מוסיפים מים לקבלת רוטב דליל, ומוסיפים קצת תבלינים (מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, מעט סוכר). מבשלים כחצי שעה על אש בינונית עם מכסה.

מערבבים בקערה את מרכיבי הקציצות, מניחים ל-10 דקות בצד. אחרי 10 דקות יוצקים גושים רכים של העיסה, בידיים רטובות, לתוך הרוטב (שאמור עדיין להיות נוזלי, אם לא - להוסיף מים). יוצקים עד שנוצרת שכבה של קציצות ששוקעות ברוטב, לא מערבבים, מכסים לכמה דקות ואז מזיזים קלות עם כף עץ ויוצקים עוד נגלה. בסיום הכנת הקציצות מכסים שוב ונותנים לזה להתבשל עוד כחצי שעה.

בודקים שהרוטב הסמיך וטעים (אם לא, אפשר לתקן ולהמשיך לבשל עוד קצת, או להוריד את המכסה כדי להפטר מעודפי נוזלים) ומורידים מהאש.

מומלץ להגיש עם לחם טרי או על מצע של אורז / פסטה / מה שאוהבים.